GALLERY  >  א ו ר  י ק ר ו ת

 

 
 

 
 

 Invitation

l Press

l

Photo Report

l

Press Release

l

Video

Home

 

 

לראשונה בישראל - תערוכה אובייקטים מאוספי אמנות דרך עדשת המצלמה 

התערוכה תנעל ב- 31.5.2013

 

 Shalom Meir Tower Gallery presents - The exhibition "Precious Radiant Objects"

Photographer  Leonid Padrul
Selected photographs from exhibition catalogues of the Eretz Israel Museum,

Tel Aviv

 

The 30-Second Video 

The Cameraman : Pavel Kogan

 

 

Film My Life Between Light and Shadow (11 min.)

 

The Film was selected to participate in the final round
of the Israeli Documentary Competition (2014)

 

 

תערוכת "אור יקרות"

בתערוכה "אור יקרות" המתקיימת בימים אלה בגלריה של מגדל שלום נכללים עשרות תצלומים של פריטים, שהוצגו במשך השנים בתערוכות של מוזיאון ארץ-ישראל, תל-אביב. התצלומים בוצעו בידי צלם המוזיאון, לאוניד פדרול- קביטקובסקי, והתערוכה נאצרה בידי דוד שריר.

מדובר בחפצים מחומרים שונים Ц חרס, זכוכית, מתכת ואבן, חלקם קדומים וחלקם מודרניים, רובם מארץ-ישראל ומיעוטם מארצות ומתרבויות שונות. לכל פריט הייחוד שלו מבחינת תקופתו, החומר שממנו נעשה וצורתו; כל אחד מהווה למעשה יצירת אמנות בזכות עצמה, אך גם רכיב בודד בתוך מסכת תרבותית עשירה ומגוונת. אחדים מהם (בעיקר הקדומים) קשורים ישירות לאמונה ולפולחן ואחרים רק מעניקים תחושת קדושה ומסתורין בזכות יופיים שלהם ואיכותם המעולה של הצילומים. הם מעלים בדעתנו שאלות, כגון: מניין הם? מי ייצר אותם ומדוע? מי השתמש בהם או סגד להם? כמה ניסיונות וכישלונות קדמו לגמר המוצלח של היצירות? כל חפץ וסיפורו הפרטי, הסודי.

לקרוא עוד

 

 

..............................................................................................................................................

 

 

 

 - מסכת פאיאנס בדמות חתחור, אלת המכרות המצרית, ממקדש הכורים המצרי בתמנע (מאות 13Ц12 לפני הספירה). באדיבות רשות העתיקות. חתחור הייתה אלה מצרית הקשורה במשפחה, מוסיקה וריקוד וכן בטורקיז (מינרל ירקרק) ובמכרות, ולכן הקימו המצרים מקדש לכבודה בתמנע.

 

היא הוצגה בדמות אישה, פרה או אישה בעלת אוזניים וקרניים של פרה. פאיאנס הוא חומר מלאכותי שהמציאו המצרים, המורכב בעיקרו מחול, סיד, נתרן ונחושת ירקרקה שחוממו יחדיו.

     

 

 

 - פסלון מברונזה יצוקה בדמות אַיִל (כבש זכר), שהושאר כמנחה במקדש הכורים המדייני בתמנע (המחצית השנייה של מאה 12 לפני הספירה). באדיבות רשות העתיקות.

האַיִל המוצק בעל הקרניים הגדולות (המשמשות גם לייצור שופרות) היה סמל לכוח ולעוצמה, ומופיע רבות בפולחן של עמים קדומים. המצרים כרו נחושת בתמנע בשיתוף עם תושבי האזור (ה"מדיינים").

לאחר הסתלקות המצרים מהאתר עקב חולשת ממלכתם, המשיכו המדיינים לכרות בו נחושת עוד זמן-מה, והסבו את המקדש המצרי למקום פולחן מדייני.

     

 

 

- ראש אישה Ц אולי אלת הכרייה המצרית חתחור Ц מגולף באבן חול, ממקדש הכורים המצרי בתמנע (מאות 13Ц12 לפני הספירה). באדיבות רשות העתיקות.

חתחור הייתה אלה מצרית הקשורה במשפחה, מוסיקה וריקוד וכן במכרות, ולכן הקימו המצרים מקדש לכבודה בתמנע. עוצמתו של הפריט נובעת דווקא מהעובדה, שלכאורה סיתות הפסל לא הושלם. פניה השלוות של האלה כאילו בוקעים מהאבן הטבעית שבה היא גולפה.

     

 

 

- תבנית חרס ליציקת צלמית של האלה דמטר, איטליה (מאות 6Ц5 לפני הספירה), וצלמית חרס שנוצקה בה בימינו. באדיבות רשות העתיקות והמוזיאון לארכיאולוגיה אזורית וים תיכונית, עקבות בעמק, גן השלושה.

דמטר, האלה היוונית שלימדה את האדם לגדל דגן, קשורה בין השאר לתנובת האדמה. הפרג בעל הגרגירים המרובים היה (בדומה לרימון) סמל לפריון ולכן הפך לאחד המאפיינים של דמטר, לצד שיבולי הדגן.

 

 

 

 

 

 

- כַּן חרס פולחני ועליו פרים מכוירים משני צדי עץ חרות. נמצא במטמון (גניזה) של מקדש  פלשתי ביבנה (מאה 9 לפני הספירה). באדיבות רשות העתיקות.

 

מאז ומתמיד טמנו בני דתות שונות בגניזה פריטי פולחן וספרי קודש שיצאו משימוש אך לא רצולהשליכם סתם כך. בבור שהתגלה בשנת 2002 סמוך לתל יבנה נמצאו אלפי קערות וקובעות, מזבח וכ-120 כני פולחן מחרס. זהו המטמון הגדול ביותר של כלי פולחן שהתגלה אי פעם בארץ, אולם לא ברור לאיזו אלוהות עבדו שם הפלשתים.

 

 

 

 

 

 - מבט מקרוב על כַּן חרס פולחני, שנמצא במטמון (גניזה) של מקדש פלשתי ביבנה (מאה 9 לפני הספירה). באדיבות רשות העתיקות.

 

ב"חלון" שנקרע בדופן הכַּן לפני הצריפה הודבקה דמות מכוירת של פר במבט מהצד. הפר החזק בעל הקרניים הגדולות היה סמל לכוח, לעתים קרובות Ц כוח אלוהי. הביטוי "הון תועפות", שמשמעותו כסף רב, נגזר מהקרניים המרשימות ("כתועפות ראם לו").  

 

 

 

 

 

מימין: כלי זהב דמוי רימון, מצרים(?), התקופה ההלניסטית (מאות 3Ц2 לפני הספירה)? באדיבות שלמה מוסאייף. משמאל: פרי רימון בן ימינו להשוואה.

 

הרימון Ц אחד משבעת המינים של ארץ-ישראל Ц היה סמל לשפע, לפריון ולחוכמה בזכות גרגריו הרבים ועסיסו. הוא הופיע פעמים רבות באמנות הקדומה, למשל כשרשרת במקדש המלך שלמה בירושלים. לא ברור אם כלי הזהב הזה היה רק פריט דקורטיבי או אחסנו בו חומר יקר כלשהו.

 

 

 

 

 

 

- שני פכּים מטיפוס המכונה "בּילבּיל" (בערבית: כלי שתייה), קפריסין, תקופת הברונזה המאוחרת (מאות 15Ц12 לפני הספירה), אוסף מוזיאון ארץ-ישראל, תל-אביב.

 

כלים רבים מסוג זה התגלו בארצות המזרח הקדום, בעיקר בקברים. חוקרים הציעו, שהבילביל נוצר בדמות הלקט הפוך של פרג כדי להצביע בפני הלקוחות על תכולתו Ц אופיום, ששווק לכאורה מקפריסין לארצות המזרח הקדום. אולם בדיקות מעבדה אינן תומכות ברעיון זה, וקפריסין מעולם לא מרכז לגידול פרג ולהפקת אופיום ממנו.

 

 

 

 

 

 

- כד חרס מעוטר בדגם מצולב, סין, התקופה הניאוליתית (6,500Ц2,000 לפני הספירה). אוסף מוזיאון ישראל, ירושלים; קונכיות "פי הכושי", האלף השלישי לפני הספירה, אוסף מוזיאון ארץ-ישראל, תל-אביב.

 

טרם המצאת המטבע במאה ה-7 לפני הספירה נהגו סחר חליפין או תשלום בפריטים שונים, כגון: צדפים, פיסות מתכת, מלח ונוצות. קונכיות "פי הכושי" משמשות עד היום בחברות מסורתיות אמצעי לתשלום ולהפגנת עושר ומעמד וכן קישוט, בעיקר לחפצי בד ועור. נעשו להן אף חיקויים מחומרים אחרים.

 

 

 

 

 

- מבחר כלי מתכת, מטמון מקיסריה, התקופה האסלאמית הקדומה (מאות 10Ц11 לספירה). באדיבות רשות העתיקות.

 

למעלה מ-200 כלי ברונזה התגלו בשנת 1995 בתא קטן ונסתר שהותקן בדופן של באר בשולי "במת המקדש" במרכז קיסריה. הם השתייכו כנראה למשפחה אמידה, שנמלטה מהעיר בתקופת התערערות השלטון הפאטמי, ומעולם לא חזרה ליטול את רכושה הטמון. הפריטים, שמקורם

במצרים, כוללים בעיקר פמוטות ודליים.

 

 

 

     

 

 

 

to top

 
 

 
 

Home

|

Biography

|

Press

|

Video

|

Gallery

|

Studio

|

Master-Class

|

Photo Projects

|

Kwitkowski ART

|

Contact

|

www.artphotoisrael.co.il

 
 
 

All rights reserved  © Kwitkowski Art, 2007-2014

 
 

счетчик посещений